מוצץ ומציצת אצבע

מאבק נודע לשמצה, פרידה טבעית או חוסר התעניינות הדדי? כיצד היינו מתארים את התהליך שעובר ילדנו עם עזר המציצה וההרגעה שברשותו?

המוצץ וכן מציצת האצבע, נחשבים כחשובים, מקובלים ומתאימים לתהליכי המציצה וההרגעה בינקות. יחד עם זאת הורים רבים מכירים ומתארים את הרגע בו התלות במוצץ הופכת לרגשית יותר ונדרשת פחות כצורך אמיתי של מציצה או הרגעה...אנו מתחילים לחוש כי ילדנו אינם נפרדים לרגע מן המוצץ שתקוע היטב בפה ויש עוד אחד בכיס ושניים בתיק על כל צרה שלא תבוא..

מתי נחשבים המוצץ ומציצת האצבע לבעייתיים ומה עושים בנידון..?

הנה כמה טיפים ונקודות למחשבה..