בדיקות שמיעה

חוש השמיעה חיוני ביותר להתפתחות השפה והדיבור של הילד וחשוב גם להשתלבותו החברתית. על כן אם ההורים חוששים כי קיימת בעיה כלשהי בשמיעה, יש לאבחן אותה בהקדם ולקבל טיפול מתאים. כמו כן, במידה וקיים קושי כלשהו בתחומי התקשורת, השפה ו/או הדיבור, יש לבצע בדיקת שמיעה לפני הפנייה לקלינאית התקשורת.

בדיקת שמיעה נועדה לבחון את יכולת השמיעה. כדי שנשמע היטב על האוזן להיות מסוגלת לקלוט את גלי הקול, לתרגם אותם לאותות חשמליים (עצביים) ולהעבירם אל המוח- שם אנו מפענחים אותם לצלילים.
האוזן מורכבת משלושה חלקים-

1. האוזן החיצונית- כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע- האפרכסת היא מעין "משפך" אשר קולט את גלי הקול מהסביבה ומעבירם לתעלת השמע עד לעור התוף.

2. האוזן התיכונה- גלי הקול שנקלטו מרעידים את עור התוף המחובר לשלוש עצמות קטנטנות שתפקידן להעביר את רעידות עור התוף אל האוזן הפנימית ואיבר השמיעה.

3. האוזן הפנימית- כוללת את איבר השמיעה הנקרא "שבלול" תפקידו לתרגם את גלי הקול לאותות חשמליים ולהעבירם דרך עצב השמע אל המוח.

הפרעות בשמיעה נחלקות לשני סוגים- חסימה של גלי הקול בדרך אל האוזן הפנימית (נקרא בשפה המקצועית "ליקוי שמיעה הולכתי") או קושי בהעברת אותות חשמליים אל עצב השמע ("ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי"). ליקוי שמיעה הולכתי הינו זמני לרוב כדוגמת פקק שעווה או נוזלים באוזניים מהם סובלים ילדים רבים. ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי עשוי להיות מולד, להיגרם מפגיעה או אצל מבוגרים כתוצאה מהגיל. בבדיקת שמיעה אנו בודקים את יכולת האדם/הילד הנבדק לשמוע מילים וצלילים בעוצמות ובתדרים שונים בכדי לאפיין את יכולת השמיעה.

ניתן להעריך את השמיעה של הילד בדרכים שונות, כתלות בגילו ובמידת שיתוף הפעולה שלו.
ראשית, כיום, כלל הילדים בארץ עוברים מיד לאחר הלידה סינון שמיעה בבית החולים באמצעותו ניתן לזהות ירידות מולדות משמעותיות בשמיעה. ילד אשר לא עובר את בדיקת הסינון, נשלח למעקב שמיעה מקיף יותר. כמו כן, במעקבי טיפות החלב נערך סינון שמיעה קצר המאפשר לזהות ילדים שייתכן וסובלים מירידה כלשהי בשמיעה ולהפנותם לבדיקה מקיפה.

בדיקות אלה הינן בדיקות סינון בלבד ובמידה ויש חשד כי לילד ירידה מסוימת בשמיעה או כאשר קיים איחור ביכולות השפה, התקשורת והדיבור, יש לפנות לבדיקת שמיעה מקיפה הנעשית במכון שמיעה מסודר. במכון זה, הבדיקה נעשית בחדר אקוסטי מתאים ונערכת על ידי קלינאי תקשורת המתמחה בתחום השמיעה (אודיולוגיה). אופי הבדיקה משתנה כתלות במידת שיתוף הפעולה של הילד וגילו:


1. בדיקת שמיעה אצל תינוקות ופעוטות- התינוק וההורה יושבים במרכזו של חדר אקוסטי מתאים ומתוך רמקולים הנמצאים משני צדדיו של הילד, מושמעים קולות שונים בעוצמות שונות. אנו מצפים לתגובות שונות לפי גיל הילד, החל מהפסקת פעילות ומציצה דרך תנועה של הגפיים ובהמשך, הפניית ראש לכיוון מקור הקול. אנו מחפשים את עוצמת הקול החלשה ביותר אליה התינוק מגיב בכדי להעריך את מצב השמיעה.


2. בדיקת שמיעה אצל ילדים מעל גיל שנתיים- נבדקת יכולתו של הילד לזהות מילים בסיסיות בעוצמות שונות על ידי הצבעה שלו על חפצי משחק שונים או תמונות המונחות לפניו וכן תגובותיו לצלילים בתדרים ובעוצמות משתנים הנבדקת על ידי "התנייה"- הילד מתבקש לשחק במשחק חזרתי מסוים בו בכל פעם אשר מושמע לו צליל הוא צריך לבצע פעולה מסוימת (למשל זריקת קובייה לקופסא). במידה ושיתוף הפעולה של הילד מאפשר, הבדיקה נערכת באמצעות אוזניות אשר מאפשרות לבודק לבחון את מצב השמיעה בכל אוזן בנפרד.
לבדיקה זו מומלץ להכין את הילד מראש- ספרו לו כי הוא יישב עמכם בחדר סגור ויהיה עליו להרכיב אוזניות, תרגלו עימו בבית הרכבת אוזניות והאזנה בהן וכמו כן, תרגלו זיהוי תמונות וחפצים- הניחו מולו מספר חפצים ובקשו ממנו להצביע על החפץ שאמרתם את שמו (מומלץ לתרגל כשהילד מרכיב את האוזניות). עוד מומלץ לתרגל עם הילד התניה- בכל פעם אשר תשמיעו צליל, יהיה עליו לשים קובייה בתוך קופסא. השתדלו לתרגל בעוצמות שונות.

תוצאות בדיקת השמיעה נרשמות ומתוארות על גרף הנקרא "אודיוגרמה"- את התוצאות של הבדיקה יש להביא עימכם לפגישת האבחון, ההערכה או הטיפול בילדכם.

בהצלחה!